המידע המשפטי שחשוב לדעת – ישירות למייל שלכם!
הצטרפו לניוזלטר וקבלו את כל מה שחם בעולם המשפט
עדכונים, פסקי דין חשובים וניתוחים מקצועיים, לפני כולם.
זה הזמן להצטרף לרשימת התפוצה
במשלוח הטופס אני מסכים לקבל לכתובת המייל שלי פרסומות ועדכונים מאתר פסק דין
נגד
האינטרס של הגברים זה רק לחסוך כסף ולא לשלם מזונות ,השיקול רק כספי ולא טובת הילד. האמא תעשה את הכל לילדיה ורק היא יש לה את הסבלנות החום האהבה ותקריב את החיים שלה למען ילדיה ,אבא יכול להשאר עם ילד בן שנתיים שלוש ,חצי שעה ,שעה, ויתחיל לקלל ,ומי שסובל בסוף זה הילדים המסכנים חסרי הישע .אבא מאוהב
תגידו נפלתן על הראש ? אני קם בלילה לא פחות ואפילו יותר מאשתי , אני מעיר אותם בבוקר , אני מחליף את הטיטול הראשון כשקמים, מכין את הילדים לגן ומפזר אותם כמעט כל בוקר. הילד שלי למד להגיד אבא והמשיך להגיד אבא במשך חודשים ועדיין אני היחיד שהוא אוהב להירגע על כתפיו כשקשה לו . גם הבת שלי אותו דבר. יש להם אחלה אמא , אוהבת , מחנכת , משחקת שותפה מלאה לגידולם. אז מה ? אם היינו מתגרשים חס וחלילה היום הילדים אמורים היו ללכת אוטומטית לאמא שלהם ? למה מי מת ? באיזה עולם מפגר אתם חיים/יות ? אשתי אשת קריירה וגם אני ואנחנו חולקים יחד את הקושי שבגידול ילדים , בלי הנחות ובלי בילבולי שוביניזם דפוקים או ענייני פמיניזם טפשיים. אז להגיד שהאשה חייבת לקחת את הילדים כי הם מתחת לגיל 6 זה פסיכי .בעד - אך לבטל כליל חזקה
אין לתת יתרון לאף צד מראש. תפקיד הגבר במשפחה שונה מהעבר ויש גברים רבים במסוגלות הורית טובה מנשותיהם. יש לבחון כל מקרה לגופו ובזאת למנוע קריעת הילדים מצד הורי כלשהו כפי שקורה היום במקרים רבים בגלל החזקה. אין לשלול את שיקול הדעת המקצועית והשיפוטית ע"י החזקהאבא נחרץ
הנטייה הטבעית של ילד היא להיות עם שני הוריו,אך גיל שנתיים "שייך" עדיין לגיל שמזוהה יותר עם אמא מאשר אבא, במילים יותר פשוטות גיל שנתיים הוא גיל מוקדם מידי כדי להרחיק ילד מאמו. גברים הם משמורנים פחות טובים מנשים גם אם הם קמים יותר בלילה (יסלחו לי הגברים).גברים עסוקים יותר בעבודה ובפרנסת הבית מכורח "השליחות".העדר תשומת לב מספקת בגיל הרך עלול להשפיע על התפתחות הילד עם השלכות בכיוון אחד בעתיד. לא יעזור כלום- יש נטייה לילד ללכת אחר אימו , זה משהו מולד לא תעזור פה שום דמגוגיה או טיעונים על שיוויון.לא מסכימה
חוק חזקת הגיל הרך הוא החוק שדואג לפגוע במי שהוא אמור לשמור עליו, ילדים. אני לא מבינה את הגישה שחושבת שילדים יכולים להתנייד בין שני הורים, שני בתים, שני עולמות שונים. אני רוצה לראות את המבוגר שיעמוד בהסדר כזה, כל שכן ילד. אבל בשם השיוויון בין המינים עושים ניסויים על הילדים שתקועים באמצע התהליך והחוק הזה הוא פשוט ביזיון מתמשך. בשם השיוויון אתם פוגעים בהתפתחות התקינה של ילדים. מה שילד צריך הוא יציבות וחום. לדעת איפה הוא ישן ואיפה הוא גר. בתור מי שרואה ילדים שתקועים בתהליך, ילדים שבוכים ולא יודעים מי ייקח אותם היום ומי יביא אותם, ילדים הרבה יותר בוגרים מגיל שנתיים עומדים ובוכים כשהידיעה הפשוטה - איפה אני אישן היום. ילדים שבורים שצריכים להתנייד מפינה לפינה, מבית לבית כמו מזוודה. הגיע הזמן שנבחרי החוק יבינו שילדים הם לא חפצים, ומה שהם עושים בחוק הזה הוא נזק לעתיד. אני מאתגרת את נבחרי הציבור, לחיות על מזוודה במשך חודש ימים, שיעברו בין שני בתי כמה פעמים בשבוע. זה מה שהם גוזרים על ילדים בחוק שנקרא חזקת הגיל הרך. אני מצטערת להיות זו שמנפצת את הבועה אבל האמהות הן במרבית המקרים - אכן יש יוצאים מן הכלל - אבל האמהות הן אלו שמגדלות את הילדים בפועל. אם כבר רוצים לעשות צדק אז בבקשה - שיאכפו את הסדרי הראיה. שיחייבו הורים לראות את הילדים שלהם, לבלות איתם, לדבר איתם, להתייחס אליהם. שילדים יפסיקו להיות כלי משחק בתהליך הזה שנקרא גירושים.לא מסכימה באופן מוחלט
מעבר להיבט הפסיכולוגי של ילדים בגיל כזה שנזקקים לאם בשלב זה, ישנו היבט אקוטי ביותר: ברוב משקי הבית האם היא המטפלת העיקרית- על כל המשתמע מכך. לפני שמשנים את החוק יש לשנות את המציאות. אני מאמינה שרוב האמהות היו מעדיפות שהאב ייקח חלק יותר פעיל בגידול אך עובדתית, בשטח, המצב לא שיויוני בעליל, באם זה מדובר במשכורות נמוכות מראש, שמשפיעות על ההחלטה מי יקח חופש ומי לא כשנדרש, או באיך שרואים אמא/אבא במשק ואיך מתייחסים אליהם וכיו"ב.נסיון אישי
התגרשתי כשהילד היה בן שנה וארבעה חודשים. היה ברור לשניינו כי לילד קשר מיוחד וקרוב מאד לאב. נוכח כך ולטובת הילד הסכמנו לחזקה משותפת.מחצית השובע אצל האם ומחצית אצל האב. התרומה לשני הצדדים ולילד היתה מדהימה מבחינות רבות שידרשו כמה עמודים לפרט.מסכימה עם האבות שתיארו כאן את המסירות והאחריות - אין הבדל בין אב לאם
קביעה שיש הבדל כזה היא ארכאית (למעט תקופת ההנקה כמובן)נגד חזקת גיל שנתיים
נגד הצעה זו מקור ניגוח של האבא נגד האמא ללא קשר לעניין האבהות והרצון להיות אבא טוב. אם באמת הוא אבא טוב, וכל רצונו לדאוג ולתת לרך, הרי שיוכל לעשות זאת בשיתוף עם ע האם ללא קשר לחזקה ו/או לגיל הרך.לכל המגיבי/ות בבקשה גילוי נאות, אם מדובר בגבר או אשה. אני אב וסב
כאן מגיבים ללא זהות כלל של המגיב/ה לכן ראוי לכאורה שלא נחטא לאמת. להצעת החוק גופא, רובה ככולה לכאורה קונספירציה גברית נגד הנשים. שאלתי כעשרה סבים מחבריי שהם נשואים, את דעתם והם ענו חד משמעית שללא האשה זה כמעט בלתי אפשרי אם בכלל לגבר לגדל ילד/ים. יש ניסיון לזרות חול בעיני הרוב, מאותם גרושים שעברו תלאות וטלטלות בחיי נישואיהם ומחפשים דרכים חדשות כיצד לפגוע ולרמוס לכאורה את האשה עוד ועוד. שלטון הגבר יהיה לכאורה ללא עורערין הן במסגרת הנישואין והן במהלך גירושין, כי קמה לו חזקה על הילדים ללא תשלום מזונות. הגבר בקו הסיום ואת האשה הותירו בקו הזינוק. לאלו התומכים, המעודדים והשופטים החותמים על חוק זה לכאורה וידם לא רועדת כלל, מעניין איך היו חשים אם יתלשו מבתם המתגרשת את ילדיה ויעבירו אותם לחתנם לשעבר?! להבדיל אלף הבדלות, אף בין רוב בעלי החיים הגורים משתרכים אחרי האם. מרוב הלהט ליצור "שיוויון" דורכים ורומסים ילדים ונשים מבלי להרגיש כלל, ילדים אלו נפגעים נפשית לעיתים פגיעה בלתי הפיכה ואף חלקם סובלים מפיגור או אילמות סלקטיבית, הפרעות קשב וריכוז, פוסט טראומה ועוד. אך נראה שבמלחמה כמו במלחמה, רואים רק את המנהיג/ה שמנגד ולא את העם האומלל. אך תמיד נזכור את דברי חכמים "כאשר יעשה האיש, כן יעשה לו".